טעם נרכש - חלק ב'

מצעד 10 הבירות המומלצות שלי - מקום 6

בפעם הקודמת סקרתי את מקומות 10 עד 7, שכללו בירת דובדבנים בלגית, לאגר אמריקאי בסגנון וינאי, ביטר אנגלי ובירת חיטה בווארית. בחלק הזה אסקור עוד 2 בירות (מחמת היסטוריה ארוכה ומפותלת של אירועים) שחולקות את המקום ה-6 והמכובד:

6. א'. St. Bernardus Christmas Ale - בלגיה

הצג מפה גדולה יותר
בחזרה לבלגיה, או יותר נכון לצרפת - המבשלה של סנט ברנרדוס חבה את ראשיתה לנזירים מגורשים מצרפת השכנה, שבחרו להשתקע בעיירת הגבול Watou שבבלגיה, בעקבות אותו "טיהור" דתי שעשה המשטר הצרפתי הפוסט-נפוליאוני וגרם גם להריסתו של המנזר של בירת Weihenstephan. הנזירים הצרפתיים הפכו חווה מקומית למנזר בשם "מחסה נוטרדאם ע"ש סנט ברנרד", והתחילו בייצור של גבינות למימון פעילויותיו של המנזר. בשנת 1934, עת שככה האווירה העוינת כלפי הנזירים בצרפת, הם בחרו לחזור למדינתם, ולנתק את כל עסקיהם בעיירה הבלגית. בחור העונה לשם מר אווריסט דקונינג (Evarist Deconinck) לקח שליטה על מפעל הגבינה והרחיב את פעילותו, כאשר הגבינה היוקרתית ביותר אותה היה מייצר הייתה נקראת St.Bernard Watou. המפעל נמכר בשנת 1959 לידיים אחרות בבלגיה.

מנזר Westvleteren 

בקרבת מקום, באותם ימים ובעצם עד היום, שכן לו מנזר Westvleteren הידוע גם בשם St. Sixtus, שהיה מייצר בירה תחת אותו השם לרווחת הנזירים, קהל המבקרים וכמה טברנות מקומיות. לאחר מלחמת העולם השנייה החליטו במנזר שאינם רוצים לעסוק עוד בייצור בירה בקנה מידה שכזה והחליטו להפסיק את ייצור הבירה. הם חיפשו מפעל מקומי שיוכל לשווק את הבירה שלהם במקומם בקנה מידה גדול יותר, בעוד הם ימשיכו בייצור בירה לכותלי המנזר בלבד.
מפעל הגבינה הקרוב קיבל את הרישיון לייצור בירה תחת השם St. Sixtus ובעזרת המתכונים של המנזר שיווק את הבירה תחת אותו השם עד שנת 1992. באותה שנה, פג ההסכם בין המנזר למבשלה, בעקבות עתירה שהגישו 7 מנזרים אחרים מבלגיה ומהולנד יחדיו, שעל בירה הנקראת על שם מנזר, להלן, בירה טראפיסטית, להיות מיוצרת בין קירות המנזר עצמו, ולכן, מעתה והלאה שווקה הבירה של המפעל ב-Watou, תחת השם המוכר כיום - St. Bernardus , במתכונים זהים כמעט באופן מוחלט למתכונים הקודמים שקיבלו מן המנזר.

הבירה הזאת של סנט ברנרדוס היא בסגנון אייל בלגי כהה וחזק, פירותית, מתובלת ועשירה מאוד. כששמה מעיד, יוצאת לשוק רק בתקופת חג המולד ובכמות מוגבלת, בעלת 10% אלכוהול. את הבירה טעמתי פעם ראשונה בפאב הנורמה ג'ין בתל אביב, והיא מוגשת באופן די קבוע גם בפורטרס אנד סאנס ברח' הארבעה בתל אביב.

6. ב'. Hoegaarden Forbidden Fruit - בלגיה

הצג מפה גדולה יותר

גם הסיפור המעניין הזה של הוגרדן, בירה שמוכרת לרוב בארצנו, התחיל בין כתלי מנזר בעיירה קטנה על שמה נקראת הבירה. במבשלת הוגרדן טוענים כי המתכון לבירה שלהם הינו מתכון משנת 1445, באותם שנים העיירה הוגרדן הייתה שייכת לבורגונדיה (אזור הולנד של היום) מה שאולי גרם לכך שהבירה מתובלת בקליפת תפוז מסוג לאהרה, הנקרא גם תפוז קוראסאו, על שם האי בים הקאריבי, בו הוא גדל. (האי נמצא עד היום בשליטתה של הולנד כחלק מ"הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה". אותו תפוז אגב, משמש גם בתיבול של הליקר קוראסאו המשמש כמרכיב לקוקטיילים רבים בימינו אנו.

תפוז לאהרה מהאי קוראסאו. הכלאה ספרדית של תפוז ולנסיה שטעמו מזכיר אשכולית ומנדרינה.

עם השנים, תעשיית הבירה בעיירה הוגרדן, התפתחה, במשך כמה מאות שנים, התבססה כלכלת העיירה, שהצמיחה עוד ועוד מבשלות, על בירת החיטה המפורסמת. דווקא כשהכל נראה מבטיח, נכנס בתקופת מלחמות העולם, סגנון הלאגר, שדחק כמעט לחלוטין את בירות האייל, ואיתם גם את אייל החיטה של הוגרדן. אט אט נסגרו עוד מבשלות של בירת חיטה בעיירה, האחרונה שבהן, מבשלת טומסין, נסגרה בשנת 1957. שמונה שנים לאחר מכן, ב1965, קבוצה של אנשים מהעיירה החליטו שצריך להחזיר עטרה ליושנה, ולהרים מחדש את היסטוריית הבישול של הוגרדן. החלבן של העיירה, פייר סליס, שחלטר בתור עוזר במבשלה של שכנו טומסין, לקח את היוזמה והחיה את סגנון הבירה של הוגרדן כשהוא דבק במתכונים המסורתיים.מה שהתחיל מבויילר (קופר) אחד במבשלה קטנה, התפתח תוך 20 שנה לייצור של 7.5 מיליון ליטרים בשנה. ושוב כשהעתיד נראה מבטיח, שריפה פקדה את המבשלה. בנקים לא ששו לעזור לפייר שלא יכל לשקם את המבשלה בכוחות עצמו. וכך היה, שמבשלת ארטוואה, המייצרת של בירת סטלה המוכרת לכל, הציעה לממן את השיקום בתנאים של שותפות בעסק. מכאן והלאה, הכל הוא תוצאה של מיזוגים בין מבשלות (שימו לב לראשי התיבות) - המבשלה של סטלה ארטוואה התאחדה עם מבשלה בלגית נוספת והפכה לחברה interbrew שקנתה מגיבורנו פייר סליס את מבשלת הוגרדן בשנת 1987, בצד השני של העולם בשנת 1999, התאחדו שתי מבשלות בברזיל, אחת בשם Brahma, (בירה שמשווקת בשם הזה עד היום וזכיתי לשתותה בברזיל)והשנייה בשם אנטרקטיקה לחברה בשם Ambev - America Beverage. בשנת 2004, התאחדו שתי חברות אלה (הבלגית והברזילאית) לתאגיד בשם InBev, התאגיד שלט במשך כמה שנים בשוק הבירה העולמית, עד איחודו בשנת 2008, עם חברת מבשלות הבירה הצפון אמריקנית Anheuser-Busch שאחראית על Budweiser, מהבירות הנמכרות בארה"ב. יחד הם יצרו את תאגיד הבירה והאלכוהול הגדול בעולם בשם AB InBev, שהוא מחמש חברות מוצרי הצריכה המובילות בעולם. אבל עזבו, הכל עסקים. פייר סליס, ההוא מהוגרדן, השתמש בכסף של האקזיט בשביל להגר לטקסס ולפתוח בעזרת בתו וחתנו, מבשלה על שמו, שלטענתו יצרה את המתכון המקורי של הוגרדן. גם מבשלה זאת נקנתה בתורה ע"י מבשלת מילר, המתחרה של אנהאוזר- בוש.

סליס בצעירותו, מתוך ספר אוטוביוגרפיה שכתב.

ועכשיו לבירה המדוסקסת עצמה, הוגרדן הפרי האסור היא אחת מתוך 7 סוגי בירה אותם עושה המבשלה, שאת רובם לא ניתן להשיג בארץ. הבירה היא בסגנון אייל בלגי כהה וחזק, פירותית מאוד, לא מסוננת ומתובלת בנוסף לקליפות תפוז קוראסאו, בגרגירי כוסברה (גם הבירה הרגילה של הוגרדן), 8.8% אלכוהול. על התווית של הבקבוק, ציור "מושחת" של אמן הבארוק הפלמי - פטר פאול רובנס, של אדם וחווה שותים בירה ליד עץ התפוח (עובדה שגרמה לבירה להיאסר לשיווק בארצות הברית בזמנו, ויש להניח שגם הנזירים שיצרו את הבירה המקורית במאה ה-15 לא היו ששים מהרעיון).

"ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" בראשית, ב' י"ז